עד שנת 2030 צפויים יותר מ-93% מתושבי ישראל להתגורר בערים וחקלאות המתבססת על גידול זן יחיד בקנה מידה גדול, שהיא מקור המזון המרכזי של היישוב העירוני, מדלדלת את משאבי הקרקע ופגיעה למזיקים ושאר אסונות טבע בעוד ששינוע המזון מאזורי הגידול אל מרכזי הערים יוצר זיהום סביבתי ותלות הולכת וגוברת בדלקים מאובנים.
העיר מכילה שטחים רבים שאינם מנוצלים או המשמשים לגידולי נוי והפיכת השטחים הלא בנויים לגינות אקולוגית כמקור מזון בהתבססות על כלכלה מקומית בת קיימא תסייע בניצול יעיל יותר של הקרקע וחסכון במשאבים תוך הפחתת ההשפעה על הסביבה, פיתוח הכלכלה המקומית והעצמת הקהילה.
פרויקט זה מציג הסתכלות הוליסטית על הקשר שבין פיתוח חקלאות מקומית לבין בריאות וסביבה, את החסמים העיקריים בתחום ואת דרכי ההתמודדות האפשריות ברמת הפרט והממשל, תוך הצגת המגמות האחרונות בארץ ובעולם מתחום איכות הסביבה, החקלאות והקיימות העירונית.
