אני אישית חושב שאף אחת מהאסטרטגיות האלו היא לא רלוונטית לטווח הארוך אם לא נמצא את שורש המחלה ונטפל בה ישירות אבל כבר דיברתי ארוכות על כך בעבר (כאן וגם כאן), כך שהייתי רוצה להתמקד הפעם דווקא באחת מנקודות המפתח שיכולה להוות מקפצה אדירה להתנעת תהליך הריפוי ושאם נתפוס אותה בזמן נוכל לשפר משמעותית את הסיכוי שלנו להחלמה: אני מתכוון לנקודת הזמן הקריטית שבין גילוי המחלה הראשונית לבין נקיטת הצעד הראשון בנחישות.

מעטות המחלות שאנו מופתעים לגביהן: רובן המוחלט מגיע אחרי שנים של תמרורי אזהרה פיזיולוגיים או נפשיים (כגון עלייה במשקל, כאבים מתגברים, ירידה הדרגתית במוטביציה, איבוד יכולת תנועתית ותחושתית ועוד), אבל יש משהו מבהיל באבחנה חדה המתבססת על מדד ספציפי (כמו רמות סוכר 126+ אחרי צום, BMI גדול מ-30 או לחץ דם הגבוה מ-130/80).