הקשר בין תעשיות המזון לבין השלטון כבר מזמן התפתח מהרעיון של קונספירציה של קומץ פרנואידים היושבים במשרדים חשוכים ומדפיסים עלונים חתרניים להפצה: יותר ויותר עדויות מצטברות חושפות את הקלות המטרידה שבה גופים מסחריים ואינטרסים זרים מנחים ומכוונים את הגוף השלטוני לקבלת החלטות שאינן מיטיבות עם הציבור, בלשון המעטה.
מועצת החלב למשל, היא דוגמה מצוינת לגוף מסחרי-פרטי הפועל “להגברת הצריכה של חלבי-השתייה ומוצרי חלב על-ידי פעולות הסברה ופרסומת, שיתוף פעולה עם מוסדות בריאות, סעד וחינוך…” (מתוך אתר מועצת החלב). מיהם אותם מוסדות בריאות, סעד וחינוך שמועצת החלב מזכירה בהצהרת הכוונות שלה? ניחשתם נכון – מדובר בעיקר בבתי חולים, מרפאות נפש, מרכזי טיפות חלב ובבתי ספר וגני ילדים – מוסדות המספקים תמיכה לחסרי ישע וחולים: לקוחות שבויים שאינם מסוגלים לסנן ולבקר כראוי את המידע המגיע מצד המשווקים. “סידה ודן” היא אחת מאותן פעולות הסברה ופרסומת. מדובר בערכות שיווקיות לעידוד צריכת חלב שהופצו בגני ילדים ובבתי ספר יסודיים על ידי מועצת החלב – למרות שמשרד החינוך מעולם לא אישר לשימוש ערכות אלו. מועצת החלב פעלה, בעצם, בניגוד לחוק.
![](https://milklies.files.wordpress.com/2013/04/040913_2039_1.jpg?w=555&h=258&zoom=2)
וכאילו המצב לא מספיק חמור, מועצת החלב מקדמת תזונאים ותזונאיות-מטעם וכן רופאים בכירים המועסקים במקביל בתפקידי מפתח במשרד הבריאות וקובעים את המדיניות ואת ההמלצות התזונתיות הרשמיות של גופים ציבוריים במדינת ישראל. ניגוד האינטרסים הברור מאליו כמעט ואינו מוצהר בגלוי בוועדות המקצועיות וכך ההמלצות המדעיות מנוסחות לטובת הארגונים המסחריים – גם כשהן פוגעות בבריאות הציבור.
גם גופים עיתונאים “ניטרליים” לכאורה נמצאים שוב ושוב בלב הסערה כאשר קמפיינים ממומנים מוסווים כ”כתבות בריאות”, מדריכים מצולמים, מתכונים יצירתיים ודיונים וכנסים בהשתתפות תזונאים מומחים-מטעם, כאשר כל המחקרים המבוססים מראים בדיוק את ההיפך…
הסיפור הגיע לרתיחה ב-2013 כאשר הרשת הוצפה במידע כי נייר העמדה הרשמי של איגוד רופאי הילדים והמשפחה היה זהה למעשה למסמך שיווקי שנכתב על ידי מועצת החלב ונתמכה על ידי פרופסור רענן שמיר – ראש מכון המחקר של מועצת החלב לשעבר, נשיא דנונה העולמי ויועץ מקצועי לחברות שטראוס ומטרנה, המכהן גם כחבר בוועדה הלאומית של משרד הבריאות וכמנהל המכון לגסטרו, תזונה ומחלות כבד בבית החולים שניידר.
שר הבריאות עצמו הצהיר באפריל 2016 כי:
“מופעלים עליי לחצים מתעשיית המזון שלא אתבטא נגד ג’אנק פוד וצריכת סוכר, אבל אני עושה מה שטוב לעם ישראל לפי מדיניות המשרד”.
אך דיבורים לחוד ומעשים לחוד: חודשיים בלבד לאחר מכן (יוני 2016) העלה משרד הבריאות לערוץ היוטיוב שלו סרטון נגד צריכת חטיפים בשל כמות הנתן הגבוהה שהם מכילים, בעקבות החלטות הועדה ל”רגולציה מקדמת תזונה בריאה” והתכנית הלאומית למניעת סוכרת והשמנה. הסרטון, שזכה למעלה מ-2 מיליון צפיות ומאות שיתופים, גרר תגובות של הפתעה מצד משרד הבריאות עצמו ועורר בהלה אמיתית בקרב יצרני החטיפים המלוחים.
שבועיים לאחר מכן, הקמפיין נגנז ומנכ”ל המשרד יצא באחת ההצהרות ההזויות המוכיחה כי השיקול הבריאותי הוא לא ממש המצפן המכוון של משרד הבריאות:
“הופתענו מהאפקט והעוצמה של הקמפיין… אנחנו לא רוצים להרוס את התעשייה…”
לצערנו, ההמלצות השקריות והפרסומות הממומנות לא מגיעות רק לדעת הקהל הרחב, אלא מחלחלות לכנסים המקצועיים ולדעות המומחים – כך שבפעם הבאה שתקבלו המלצה תזונתית מהרופא שלכם, כדאי לבדוק שוב מהיכן הוא קיבל את הידע שלו: האם על ידי קריאה ביקורתית של עשרות ומאות מאמרים מדעיים מבוססים ואמינים – או בכנס שיווקי שהופק על ידי חברה תעשייתית שתפקידה להגדיל את שורת הרווח שלה?
האם אנו מעוניינים במשרד בריאות “מעוקר”, המנסח המלצות תזונתיות ובריאותיות המאגדות בתוכן אינטרסים כלכליים – או בגוף בלתי מתפשר, העומד איתן כנגד לחצי התעשייה ושם את בריאות הציבור בראש סדרי העדיפויות שלו? כנראה שבשלב זה, אין ברירה אלא להפעיל את השכל הישר, לחדד את רדאר הביקורתיות ולהעמיק בידע המקצועי בעצמנו ובעזרתם של אנשי בריאות שאינם מגיעים עם תג מחיר – בכדי להפוך להיות הרופאים-מטעם של עצמנו, למען בריאותנו ובריאות ילדינו.