היום, רוב הציבור מודאג מחוסר: חוסר בחלבון, חוסר בסידן, חוסר בברזל, חוסר בויטמינים…
מתוך הדאגה המתמדת אנחנו קונים יותר מוצרים “עשירים בסידן”, מזמינים אבקות חלבון ומולטי ויטמינים ונוהרים לחנויות הטבע לחפש את ה”סופר-פוד” הבא שיציל אותנו.
אנחנו מוציאים עשרות, מאות ואלפי שקלים על תוספות מבלי לבדוק קודם האם אנחנו דווקא נמצאים בעודף. במותרות.
אני דווקא חסיד הגישה ההפוכה – “כל המוסיף גורע”:
ייתכן מאוד שאדם הסובל מחולשה כללית, עייפות, בעיות ספיגה – דווקא כתוצאה מעודף – ולאו דווקא מחוסר.
זוהי גישה חסכונית, חכמה, “רזה”, זולה ופשוטה יותר לחקירה באמצעים פשוטים של אלימינציה.
הגוף שלנו הוא מכונה משוכללת ונפלאה – אך כוחה מוגבל: הכליות שלנו מסוגלות לסנן כך וכך רעלים בזמן נתון,
המעי שלנו יכול לספוג כך וכך חומרים מזינים בזמן נתון ואיברי ההורקה שלנו מסוגלים לפלוט כך וכך פסולת ביממה.
וכמו הסוללה בטלפונים ה”חכמים” שלנו – גם לגוף יש אנרגיה מוגבלת ועליו לנצל אותה בחכמה – ועודף ומותרות במערכת אחת יבואו בהכרח על חשבון מערכת אחרת – ואת זה קל להבין בפשטות דרך מערכת החשמל הביתית שלנו כש”הפקק קופץ”.
אז לפני שאתם נוהרים לקנות את התוסף המושלם/משלים הבא,
תבדקו אם יש משהו בחייכם שמייצר עומס יתר ובידקו איך אתם מסתדרים בלעדיו לתקופת ניסיון… מוכנים לאתגר?