התרבות המערבית מתייחסת לכאב כאל מטרד, גורם מפריע שצריך “לטפל” בו או “להעלים” אותו ומציעה שלל טיפולים לאילחוש הכאב (זריקות וולטרן לשריר הכואב, אספירין נגד כאב ראש וכו’). תפיסת העולם המערבית מחלחלת אפילו לרפואה המשלימה וכיום ניתן למצוא טיפולים בצמחי מרפא “טבעיים” או דיקור בנקודות מסוימות המקלים על הכאב.
ובכן, מהו כאב בכלל? מדוע הוא פוקד אותנו והאם הוא אכן מטרד שיש לסלקו?
על פי גישת הבריאות הטבעית, הגוף לעולם איננו טועה: כל תסמין שמפריע למהלך הפעילות התקין הוא בעצם תמרור אזהרה – המצביע על בעיה תפקודית או חוסר איזון במערכות הגוף השונות, ממש כמו נוריות החיווי שנדלקות כאשר יש בעיה מכנית או חשמלית ברכב – והדבר ההגיוני לעשות יהיה לעצור בצד ולבדוק את מהות התקלה ולא לנסות ולטפל בנורה – שרק מצביעה על הבעיה האמיתית.
הכאב הוא סדרה של אותות חשמליים הנשלחים על ידי מערכת העצבים מאזור הסכנה אל המוח. ככלל, לכאב יש מטרה אחת ויחידה: לעורר את המודעות שלנו לעובדה כי אזור מסוים נפגע – כתוצאה מטראומה, דלקת, תנוחה לא טבעית או חוסר דם לאיבר מסוים. עצם תחושת הכאב מהווה תמריץ שלילי ומעודדת אותנו לפעול במהירות האפשרית על מנת להתרחק מהסבל ולהימנע מהמשך התחושה הלא נעימה על ידי קיבוע האזור הפגוע, הזזתו, שפשופו או שינוי תנוחת הגוף כולה, (כמובן בהתאם למהות הפגיעה). כאב ראש או כאב באיברים פנימיים פועל בצורה דומה ועשוי לעודד אותנו לעסות את האיבר הכואב – פעולה המזרימה דם ומחישה את תהליך הריפוי או לשכב במיטה, לסלק גירויים חיצוניים ולחסוך באנרגיה. בדרך כלל הכאב ילווה בתחושת איבוד תיאבון, בחילה או אפילו הקאה – מה שיעודד אותנו לצום על מנת לאפשר ניקוי מערכת העיכול והסטת כל האנרגיה לריפוי.
מערכת העצבים מאפשרת הפעלה אינסטנקטיבית (או מודעת) של שרירים על ידי חיווט ישיר (או עקיף) למוח: במקרה של סכנה קיומית – כמו חשיפה למקור חום גבוה או זרם חשמלי גלוי – אותות הכאב נשלחים בעצמה רבה למוח ו”מקפיצים” את היד או הגוף הרחק מאזור הסכנה. מנגד, אדם שיושב מספר רב של שעות מול מחשב ללא תזוזה חווה כאב בעצימות נמוכה יותר – שרירי הצוואר שלו מתקשחים והלחץ על החוליות הצוואריות מתגבר. עם הזמן, יחוש אותו אדם בכאב הולך וגובר בצוואר, בגב או בשכמות מה שאמור לגרום לו לשנות תנוחה, להתמתח ו/או לשפר את עמדת העבודה שלו כדי שתתמוך בפעילות הממושכת. התעלמות מהכאב הראשוני עלולה להסתיים בכאב ראש כתוצאה מפגיעה באספקת החמצן לכלי הדם במוח.
נטילת כדור נגד כאב ראש בעצם “מאלחשת” את אזור הסכנה – מכבה את נורית האזהרה – ומאפשרת לאותו אדם להמשיך בפעילות שפוגעת בגופו ועם הזמן תיתכן פגיעה בלתי הפיכה במבנה הצווארי (עקמת, פריצת דיסק) או אפילו פגיעה ניורולוגית בגלל הלחץ הבלתי פוסק על קצות העצבים באזור.
לפני כמה ימים הרגשתי כאב חד במרפק ימין. אני לא אוהב לסבול מכאבים (מכירים מישהו שכן?) וכשניסיתי לנתח את הסיבה לכאב במרפק נזכרתי כי בימים האחרונים נהגתי להרים את אופניי ביד אחת במדרגות בתנוחה לא טבעית בגלל גרם המדרגות הצר שבבניין, מספר רב של פעמים מהרגיל. לקיחת כדור או מריחת האזור במשחה “אנטי-דלקתית” היתה אולי מקלה על הסימפטום אך גם מקהה את התחושה באזור הפגוע ויוצרת מצג שווא – כאילו הבעיה נעלמה. התמדה בפעילות מזיקה זו יכולה היתה ליצור פגיעה חמורה יותר במפרק. עצם נוכחות הכאב באותו איבר עורר אותי לחשוב עליו, להתייחס אליו ולשנות את הדרך בה פעלתי שהביאה אותי לידי אותה פגיעה מלכתחילה שעוררה את הכאב.
כאשר מנגנון ויסות הכאב נפגע (כתוצאה מטראומה קשה כגון כוויות חמורות), עלול הכאב להדיר שינה, לפגוע בנפש או במערכת העצבים ובמצבים קיצוניים אלו ימליץ רופא על מתן אילחוש מקומי או הרדמה כללית על מנת למנוע נזק חמור יותר. במרבית המקרים לגוף יש יכולת לשאת כאב וישנן שיטות טבעיות שיכולות לסייע לנו להתמודד איתו ביתר קלות כגון מדיטציה, נשימה מעגלית, צום, או הנחת רטיות קרות. גם עיסוי בחלק מהמקרים יכול לסייע על הגוף ועל השקטת הנפש. תרגול שיטות אלו מעלה את סף הכאב ומסייע לנו להתגבר על כאבים ביתר קלות – בעוד התמכרות למשככי כאבים מוריד את סף הכאב והופך כאבים קלים לבלתי נסבלים ומעצים את התלות באותן תרופות.
הכאב, אם כך, הוא כורח המציאות. כלי שרת מאפשר למכונה המופלאה שהיא הגוף לתקשר עם המודע שלנו ולאותת על תקלות. מן הראוי שנתייחס לשליח נאמן זה ברצינות המירבית – הוא כאן עבורינו ובידינו האפשרות לבחור כיצד לקבל אותו – בפחד וחשש – או בהבנה, בסבלנות ובאהבה.
