בספרו “הלכות דעות” (פרק ד’) מתייחס הרמב”ם, שנחשב לאחד מגדולי הרופאים, לחשיבות הרבה של פעילות מעיים תקינה לשמירת הבריאות: “לעולם ישתדל אדם שיהיו מעיו רפין כל ימיו ויהיה קרוב לשלשול מעט, וזה כלל גדול ברפואה כל זמן שהראי נמנע או יוצא בקושי חולאים רבים באים” – כאשר “כלל גדול ברפואה” בלשון הרמב”ם הינה אמירה מחייבת וברורה (השוו “ואהבת לרעך כמוך – כלל גדול בתורה” של רבי עקיבא).
לא בכדי התייחס הרמב”ם לעצירות כשורש לכל המחלות: ברגע שיכולת הגוף לסלק פסולת נפגעת והיא נאגרת במערכת העיכול, היא מתחילה לעבור פירוק על ידי חיידקי ריקבון, כאשר תוצרי הפירוק המתקבלים הם חומציים ורעילים. הרעלים משתחררים במעיים, עוברים את דופן המעי (ופוגעים ברקמה תוך כדי יצירת גירויים וכיבים), נספגים במחזור הדם ומגיעים בהמשך לתאי הגוף. מיגרנות, חולשה, סחרחורות, בחילות ושורה ארוכה של תסמינים המצביעים על הרעלה עלולים לנבוע מעצירות פשוטה.
עצירות, בניגוד להגדרה המקובלת, איננה מחלה – אלא תסמין המצביע על בעיה במאזן הפסולת של הגוף: היכולת לפנות פסולת ביעילות בקצב הגבוה מקצב הכניסה של הפסולת.
ממש כמו בחשבון הבנק שלנו – אנחנו מעוניינים לשמור על איזון או “פלוס” ולהימנע ממצב של “מינוס”: בעוד פעילות מעיים תקינה וניקוי הגוף מפסולת מייצגת את ה”פלוס”, עצירות היא ה”מינוס” – כלומר, מצב בו הגוף אוגר את הפסולת הנוצרת בתהליכים מטאבוליים בתוך הגוף ואת הפסולת שאנחנו חשופים אליה (פיח, מים מזוהמים, חומרי הדברה ועוד).
אז כיצד “נטפל” בעצירות?
על פי עקרונות הבריאות הטבעית, אין צורך “לטפל” בתסמין אלא העיקרון המנחה הוא ההבנה כי מערכת עיכול המקבלת את התנאים המיטביים – תפעל בצורה מיטבית. לכן השלב הראשון מתבסס על “הנהגת הבריאות” – שורה של כללי רפואה מונעת לשמירה על פעילות מעיים תקינה:
תזונה נכונה המתייחסת לצירופי מזון נכונם, אכילה מרובה של פירות וירקות טריים, פעילות גופנית ותנועה מספקת וכן התפנות מיד עם הופעת הצורך לכך והימנעות מ”להתאפק” בגלל אי-נוחות או מוסכמות חברתיות. הרמב”ם ממליץ לבצע הקשבה מודעת ויזומה לתחושות הגוף כדי לבחון את הצורך להתפנות – בעיקר לפני ואחרי אכילה, רחצה, פעילות מינית, התעמלות ושינה (פרקי משה).
אך מה קורה כאשר אנו כבר סובלים מעצירות?
ממש כמו בגישת הרפואה המונעת – יש לתת למערכת העיכול את התנאים המיטביים להחלמה:
השלב הראשון בדרך להחלמה הוא להימנע מאכילה: כל עוד מערכת העיכול אינה מסוגלת לפלוט פסולת החוצה ותהליך העיכול נפגע – יהיה זה נזק של ממש להמשיך ולהכניס אליה מזון ולהקשות על פינוי הפסולת שכבר הצטברה. בניגוד לדעה הרווחת – שתיית יתר איננה מסייעת “לשטוף את הקיבה” אלא דווקא מקשה על פעולת ההתכווצות הטבעית של המעיים – בשל ניפוח הקיבה והמעיים ולכן יש לשתות רק אם מרגישים צמא. במידה ואין יציאות אך בכל זאת מרגישים רעב – ניתן לשתות מיצי פירות/ירקות או לאכול פירות בלבד – המכילים סיבים תזונתיים רבים הסופחים פסולת, מרככים את הצואה ומעודדים יציאות. בדרך כלל “טיפול” זה הוא יעיל מאוד ובתוך יממה-שתיים המערכת תחזור לתפקוד תקין. ההמלצות הרפואיות תומכות בגישה זו ומצביעות על הקשר החזק שבין תזונה המכילה סיבים תזונתיים רבים לבין מערכת עיכול נקייה וסיכון נמוך יותר לחלות במחלות מעיים: מבעיות קלות כמו אי נעימות ונפיחות ועד חמורות כמו כיבים, דלקות מעיים כרוניות וסרטן המעי.
השלב השני הוא *זיהוי גורם המחלה*, הגורם האמיתי שיצר את הבעיה מלכתחילה. בדרך כלל, מדובר בשילוב של ארבעה גורמים והם:
- תזונה קשה לעיכול, המבוססת על מוצרים מן החי, עמילנים ומוצרי חיטה. תזונה שהיא עתירת שומן וחלבון ודלה בסיבים תזונתיים וצירופי מזון לא נכונים.
- הרגלי אכילה לא נכונים כמו אכילת יתר, אכילה בשעות לא שגרתיות, אכילה גסה ומהירה, לעיסה לא מספקת, אכילה בתנאי לחץ ואכילה תוך כדי ביצוע משימות נוספות.
- חוסר תנועה. מערכות הגוף החיוניות שלנו – הנשימה, השלד והשריר, המערכת הלימפטית וכן מערכת העיכול – נמצאות בתנועה מתמדת ותלויות בתנועה (אקטיבית/פסיבית) על מנת לפעול כראוי. פעילות גופנית על בסיס קבוע מניעה את השרירים ובעקיפין מעסה את האיברים הפנימיים ומסייעת לזרימה הטבעית של נוזלי הלימפה והדם פיזיותרפיה, דיקור ועיסוי הן דוגמאות לטיפולים משלימים המסייעים באופן יזום לתנועתיות נוזלי הגוף והאנרגיה העצבית.
- בעיות ניורולוגיות הנובעת בדרך כלל משימוש יתר בסמים מעוררים כגון קפאין וניקוטין, קקאו – המתישים את מערכת העצבים ובלוטת האדרנל, יוצרים מצב של חוסר תנועתיות במערכת העיכול בשל היחלשות של האותות החשמליים הנשלחים למעיים וגורמים לתנועת הכיווץ הטבעית (פרסיטלטיקה).
כל ארבעת הגורמים ניתנים לטיפול על ידי שינוי אורחות החיים בתהליך מתמיד של שינוי. גישת הבריאות הטבעית להסדרת מערכת העיכול היא גישה פשוטה ויעילה למניעת מחלות וצריכה ללוות אותנו מילדות ועד זיקנה: פעילות גופנית סדירה, תזונה נכונה ואיזון נפשי-רגשי למניעת לחצים מיותרים. במקביל, עלינו להתחזק בידע ולהכיר את תורת צירופי המזונות הנכונים לעיכול יעיל ולמניעת הצטברות פסולת במערכת העיכול. במידה וכבר ישנה בעיה במערכת העיכול – יש להקשיב לאותות המצוקה של הגוף ולהניח למערכת העיכול לטפל בפסולת שכבר הצטברה ולא להעמיס מזון נוסף. להרבות באכילת פירות וירקות טריים ובמקרים אקוטיים, כעזרה ראשונה, לפנות לטיפולים משלימים המעודדים יציאות – עיסוי עצמי או בעזרתו של מומחה, דיקור ואף חוקנים או הידרוקולוניה.
גדול הרופאים עצמו הבטיח כי “כל המנהיג עצמו בדרכים אלו שהורינו, אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו, עד שיזקין הרבה וימות, ואינו צריך לרופא; ושיהיה גופו שלם ועומד על בורייו”.
לדעתי זוהי הבטחה שכדאי לנו לאמץ בשתי ידיים…
ולסיום – נקודה למחשבה לסובלים מעצירות שעדיין צורכים מוצרי חלב. תחשבו שוב:
יש דרך להגיע למערכת עיכול בריאה וחסונה. צרו קשר לייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות:
לקריאה והעמקה נוספת:
